פרופ' מיכאל אבן-ארי, (1904 - 1989), היה מדען ואיש ציבור, מומחה לצמחיית מדבר. בשנת 1933 עלה מגרמניה לארץ ישראל והיה מראשוני החוג לבוטניקה של האוניברסיטה העברית בירושלים.

פרופ' בן ארי הקים חוות חקלאיות ניסיוניות בשבטה, בעבדת ובוואדי משש, שידעו חקלאות משגשגת בימי קדם. בחוות שוחזרו מפעלים חקלאיים בשיטות עתיקות ונבדקה שאלת הישרדותם של צמחי מדבר. בזכות מחקרו התחדשה החקלאות באזור זה של הנגב, והיא משמשת דוגמה לאזורים מדבריים בעולם.

במרכז עשייתו הציבורית של פרופ' אבן ארי עמדה פעילותו למען האוניברסיטה העברית בירושלים, הן כשליח המוסד הן כסגן נשיא האוניברסיטה. גולת הכותרת של פעילותו הייתה בניינו של הקמפוס בגבעת רם, לאחר הניתוק בתש"ח מהקמפוס בהר הצופים.

פרופ' אבן ארי לקח חלק במאבקי היישוב כחבר ב"הגנה" ושירת בצבא הבריטי ובבריגאדה היהודית. את זיכרונותיו כתב בספר המדבר מתעורר.